תאונות דרכים בישראל הן "מכת מדינה" של ממש. מאות בני אדם נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים (373 בשנת 2016) ואלפים נפצעים באורחים שונים.

המשטרה ומערכת המשפט נוקטות במדיניות של אפס סובלנות כלפי תאונות דרכים והדברים באים לידי ביטוי גם במשפטי תעבורה. בפרט כאשר מדובר על תאונות דרכים עם נפגעים ובמיוחד כשעסקינן בתאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג אדם).

הגישה הזו באה לידי ביטוי גם בצעדים שננקטים כנגד הנהגים המעורבים עוד בטרם החל ההליך המשפטי (כולל לדוגמה מעצר ופסילת רישיון). תוצאותיה של התאונה מהוות חלק בלתי נפרד מרכיב הענישה בגזר הדין וקיימת קורלציה ברורה בין תוצאות חמורות לגזרי דין קשים. גם אנשים נורמטיביים מן היישוב אשר מעולם לא הסתבכו במשפטים פליליים ואפילו אם עברם התעבורתי נקי יחסית יכולים למצוא עצמם מרצים מאסר מאחורי סורג ובריח בגין גרימה לתאונת דרכים קטלנית.

תאונות דרכים ללא נפגעים

תאונות דרכים ללא נפגעים אינם מולידות בהכרח כתב אישום. אלו תאונות המוגדרות כתאונות נזק לרכוש שמסתיימות לרוב במיצוי זכויות מול חברות הביטוח. אולם ישנם מצבים בהם גם תאונת דרכים ללא נפגעים תביא למעורבותה של המשטרה וזאת למשל כאשר אחד הנהגים לא מזדהה, כאשר היו מעורבים בתאונה רכבי צבא או משטרה וכדומה.

כאשר המשטרה "נכנסת לתמונה" היא יכולה להחליט על הגשת כתב אישום כנגד הנהג בגין העבירות שגרמו לתאונה כמו אי ציות לתמרור, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה בשכרות וכדומה. הדיון בבית המשפט עוסק בעבירות הספציפיות המיוחסות לנהג לפי פקודת התעבורה ותקנותיה.

תאונת דרכים עם נפגעים

תאונות דרכים עם נפגעים מתחלקות לשני סוגים – תאונות דרכים עם נפגעים (פצועים בלבד) ותאונות דרכים בהם נהרג אדם (תאונות דרכים קטלניות).

במקרים אלה יוגש כנגד הנהג המעורב כתב אישום ובו התביעה המשטרתית תבקש לייחס לאחרון עבירות תעבורה שונות שגרמו לתאונת הדרכים. לדוגמה, אי מתן זכות קדימה, חציית קו הפרדה רצוף, מהירות מופרזת, נהיגה בשכרות וכדומה.

במרבית המקרים תוטל על רישיון הנהיגה של הנהג המעורב גם פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה. בתאונות דרכים קטלניות או עם נפגעים משמעותיים, התביעה המשטרתית יכולה לבקש גם פסילה עד תום ההליכים. הכל בהתאם לנסיבות התאונה, עברו התעבורתי של הנהג, נסיבותיו האישיות, תוצאות התאונה וכדומה. בעיקר בהתאם למידת המסוכנות אשר נשקפת למשתמשים האחרים בדרך מנהיגתו של הנאשם/החשוד הנלמדת מהתאונה ותוצאותיה.

כאשר מדובר על תאונת דרכים קטלנית שגרמה למותו של אדם, התביעה המשטרתית יכולה להגיש כנגד הנהג כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות או בגין הריגה. לא מדובר בעניין של מה בכך שכן עונש המאסר המקסימלי בגין גרימת מוות ברשלנות עומד על 3 שנות מאסר ואילו העונש על הריגה יכול להגיע עד ל-20 שנים מאחורי סורג ובריח.

ההבדל בין שתי העבירות טמון ביסוד הנפשי, במודעות, בקלות הדעת ובפזיזות. למשל, נהג אשר עולה על ההגה כאשר הוא נתון בגילופין או שהוא נוסע במהירות מופרזת ואף חוצה קו הפרדה רצוף במקום מסוכן עלול להיות מואשם בהריגה. מנגד, נהג אשר נסע לפי כל חוקי התנועה אך פגע בהולך רגל ש"קפץ לפתע לכביש" וכתוצאה מכך הנפגע נהרג, סביר להניח שיואשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

הפקרה לאחר פגיעה

עבירה חשובה נוספת הקשורה לתאונות דרכים עם נפגעים היא הפקרה לאחר פגיעה. מה שידוע כ"פגע וברח". על פי פקודת התעבורה, נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים לא רשאי לעזוב את הזירה והוא מחויב להישאר במקום. גם כדי לתת פרטיו למעורבים האחרים בתאונה אך בעיקר בכדי להעניק סיוע לנפגעים.

הפקרה לאחר פגיעה עלולה להחמיר מאד את מצבו של הנהג בבית המשפט לתעבורה. היא עבירת תעבורה לכשעצמה אשר העונש בגינה יכול להגיע עד ל-14 שנות מאסר.

ייצוג משפטי בתאונת דרכים

תאונת דרכים עם נפגעים או תאונת דרכים קטלנית, ובמצבים מסוימים גם תאונת דרכים עם נזקי רכוש בלבד, מחייבות קבלת ייעוץ משפטי בהקדם.

אלו תיקי תעבורה מורכבים הדורשים להבין את מכלול הנסיבות של התאונה ותוצאותיה עד לפרטי פרטים. זאת תוך התמודדות עם טענות שונות של התביעה המשטרתית שמבוססות בין השאר על עדי ראיה, דוחות מומחים, דוחות בוחני תאונות, מומחים רפואיים ועוד.

משרד עורכי דין יחי כותה מתמחה בייצוג נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים. החל מתאונות דרכים קלות (עם נפגעים קלים או נזקי רכוש בלבד) וכלה בתאונות דרכים עם נפגעים לרבות תאונות קטלניות.

עו"ד כותה שירת במשטרת ישראל כבוחן וחוקר תאונות דרכים במחוז מרכז. משרדנו נשען על הידע המקצועי שצבר במהלך שירותו.