ידוע כי על מנת לקבל פיצוי מחברת ביטוח כאשר נגרם נזק לרכב בעת תאונת דרכים, על הרכב להיות מבוטח בפוליסת ביטוח מתאימה בתוקף. אך מה הדין במקרה של תאונת דרכים כאשר לרכב לא היה רישיון בר תוקף ("טסט")? האם במקרה כזה שבו לא היה טסט לרכב, יישלל מהנהג פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לרכבו?
ובכן, באופן עקרוני חברת ביטוח אינה פטורה מפיצוי בעל רכב שניזוק בתאונה, גם אם לא היה לרכב רישיון בר תוקף (טסט). כך נפסק לאחרונה בבית משפט (השלום באר-שבע). "חברת ביטוח אינה יכולה ליהנות מאי-ביצוע מבחן רישוי שנתי לרכב, בצורה כזו שתשחרר אותה מחובה חוזית או נזיקית כלפי בעל הרכב הניזוק", נכתב בפסק הדין.  
במקרה המדובר חברת הביטוח סירבה לשלם לתובע בגין הנזק שנגרם לו משום שהתברר כי לרכבו לא היה רישיון בר תוקף (לא עבר "טסט" שנתי). חברת הביטוח טענה כי מטרת ביצוע מבחן הרישוי השנתי היא להבטיח כי הרכב נמצא במצב בטיחותי תקין, וכי העובדה שלא עבר מבחן כזה מעידה כי הרכב אינו כשיר לנוע בדרכים. לכן, לטענתה, פטורה חברת הביטוח מתשלום נזקים שנגרמו בגלל שימוש לא חוקי ברכב. החברה טענה עוד כי אם  תחויב בתשלום הנזק, יהיה בכך משום "התוויית נורמת התנהגות לא ראויה לציבור הנהגים בכביש".
אלא שבית המשפט לא קיבל את טענותיה של חברת הביטוח ופסק כי העובדה שהרכב היה ללא טסט אינה מעידה בהכרח שהוא אינו תקין, חברת הביטוח לא הוכיחה אי-תקינות של הרכב ואי אפשר לייחס את התאונה לאי-התקינות הנטענת. "לא ניתן לקבוע באופן
חד ערכי ומחייב שבכל מקרה בו רכב לא עבר טסט, הרי שנחשב הוא לבלתי תקין ולא ראוי לנסיעה", נפסק. 
בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא הוכיחה קיומה של הוראה חוקית הקובעת כי בהיעדר טסט לרכב היא פטורה מלשלם את תגמולי הביטוח. "הוראות החוק אמנם קובעות חובה לעבור מבחן רישוי שנתי לצורך מציאת ליקויים, ואולם אין בהוראות החוק כדי לקבוע שרכב שלא עבר בדיקה שכזו, חזקה עליו שאיננו תקין. הוראות החוק קובעות את משמעות אי-ביצוע טסט לרכב ואת העונשים המוטלים על בעל רכב. כאמור, אין הנתבעת יכולה ליהנות מאי-ביצוע מבחן רישוי, בצורה כזו שתשחרר אותה מחובה חוזית או נזיקית כלפי בעל הרכב הניזוק, בייחוד שאי-חידוש הרכב נעשה משכחה בתום לב, ללא כל כוונת זדון או כל כוונה אחרת של התובע", נכתב בפסק הדין.
במקרה האמור בית המשפט הסביר כי לחוק חוזה הביטוח התפתחו כללי פרשנות שלפיהם יש לפרש את פוליסת הביטוח לטובת המבוטח באופן שיעניק לו בדרך כלל כיסוי ביטוחי. "חברת הביטוח אינה יכולה להתנער מן ההסכם שנכרת בין הצדדים, בינה לבין המבוטח –
בעל הרכב הפוגע, אלא אם התנתה תנאי אשר הופר בהסכם הביטוח. הנתבעת לא הציגה כל תנאי בהסכם הביטוח שהופר, ואשר בגינו לא זכאי בעל הרכב הפוגע שהנתבעת תפצה את הרכב בו פגע", צוין בפסק הדין.

על מנת להמחיש היטב את הדברים בית המשפט השתמש בדוגמה פשוטה מחיי היומיום כשרכב ללא טסט חונה בלי שימוש בצד הדרך וניזוק קשה. האם יעלה על הדעת לפטור את חברת הביטוח ו/או את האדם הפוגע מלשאת בנזק? בית המשפט השיב על כך בשלילה.     

בית המשפט אף העיר כי יש לבצע אבחנה במערכת היחסים בין המבטח למבוטח ובין המבטח לצד ג'. "לו המבוטח היה פועל בצורה שהייתה מחריגה את הפוליסה מצדו, אזי ניתן היה לקבוע שחוזה הביטוח הופר בין הצדדים. בענייננו, מקום בו מדובר במערכת היחסים אל מול צד ג' לא ניתן לקבוע כאמור, שכן לא חלה מערכת יחסים חוזית ישירה בין הצדדים, אלא באמצעות המבוטח הנתבע על פגיעתו".

בית המשפט אף דחה את טענתה של חברת הביטוח שאין לשלם את תגמולי הביטוח משיקולי צדק כדי שהמבוטח לא ייצא חוטא נשכר כדי עוולתו, ולנוכח העיקרון כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. "הייתי יכול לשקול טענה זו, אילולא הייתה מנותקת היא בהקשרה כליל מגורמי התאונה והנזק שנגרם. עוולתו של התובע אינה קשורה בשום צורה לנזק הנטען, ועילת תביעתו וזכותו אינן נובעות או 'צומחות' כלל מהעוולה הנטענת. הואיל וכך, ממילא אין יסוד לטענה ודינה להידחות".

חברת הביטוח אף ניסתה להיתלות באשמתו של המבוטח ולייחס לו אשם תורם של 100 אחוזים, משום שהיה צריך לצפות כי נהיגה ללא רישיון רכב ומבלי שהרכב עבר בדיקה מקיפה וכוללת, תביא בסופו של יום לתאונה. ואולם בית המשפט דחה גם טענה זו. "הטענה כי הרכב לא עבר טסט, לא די בה כדי להכשיר קרקע לרשלנותו של התובע, ועל כן לא ניתן לקבלה. יוזכר כי בענייננו וכאמור בהודיית הנתבע הפוגע, נפגע רכבו של התובע בשל רשלנות הנתבע ומבלי שהתובע, הוא עצמו או מצב רכבו תרמו לכך".